הכנת הגינה לחורף

מתי מתחילים — קריאת הסימנים של הגינה

בישראל החורף מגיע בהדרגה: טמפרטורות הלילה יורדות לאט, והגשמים הראשונים מגיעים בדרך כלל בין אוקטובר לנובמבר. הגינה כבר מרגישה את השינוי לפני שאנחנו מכריזים עליו — העלים מאיטים, הצמיחה מתמתנת, וחלק מהצמחים מתחילים ל"נוח". זה הרגע לעצור רגע ולבחון מה זקוק להגנה, מה זקוק לגיזום ומה כבר מוכן לפרוח מחדש בקרקע.

אל תמתינו לגשם כבד הראשון — עדיף להיערך שבועיים לפניו. צמח שמגיע רטוב ולא מוכן לחורף חשוף הרבה יותר לפטריות, ריקבון שורשים ונזקי קרה.

השקיה — כוונון המתזה לקצב הגשמים

טעות נפוצה היא להשאיר את תכנית ההשקיה הקיצית פעילה גם כשהגשם כבר מגיע. כך אנחנו בעצם מציפים את הקרקע מבלי לשים לב. כאשר ממוצע הגשמים השבועי עולה על 15–20 מ"מ, מומלץ לעבור לתדירות יורדת משמעותית — לרוב פעמיים בשבוע לצמחי גינה, ופחות מזה לעצים ושיחים מבוססים.

• בדקו את בקר ההשקיה ועדכנו את לוח הזמנים — כוונו לשעות הבוקר המוקדמות, כך שהעלים מספיקים להתייבש לפני הלילה.
• בחורף גשום במיוחד, שקלו לכבות את המערכת האוטומטית לחלוטין לימים-ימים, ולהסתמך על הגשם.
• בדקו את הגדרות החיישן הגשמי אם יש לכם כזה — לעתים הוא מכוון בצורה שמונעת כיבוי אמיתי.

טיפ: צמחים בעציצים מתייבשים מהר יותר מאלה בקרקע פתוחה, גם בחורף — עקבו אחריהם בנפרד ואל תכנסו אותם לאותה תכנית השקיה.

גיזום — מה, מתי ובמה לחתוך

הגיזום החורפי הוא אחד הנושאים המבלבלים ביותר עבור גננים ביתיים. הכלל הפשוט: עצי פרי נשירים (כמו תפוח, אגס ושזיף) מגוזמים בשיא מנוחת החורף — בינואר-פברואר, כשהם עירומים ולפני הסתת הניצנים. שיחי נוי ועשבוניים ניתן לקצץ בסוף הסתיו, אחרי שהצמיחה נעצרת.

צמחים רגישים לקרה כמו בוגנוויליה, פלומריה וצמחים טרופיים נוספים מומלץ לא לגזום לפני הסוף של הסכנה הקפואה — כי גיזום מעורר צמיחה חדשה ורגישה. המתינו עד אחרי הגלים הקרים האחרונים של פברואר-מרץ. הסירו ענפים מתים, שבורים ומחלואים בכל עת — הם מוקד אפשרי לפטריות ומחלות.

השתמשו תמיד בכלים חדים ונקיים: מספריים מקהים מועכים רקמות, וכלים מלוכלכים יכולים להעביר מחלות מצמח לצמח. נגבו את להב המספריים בין צמח לצמח בבד ספוג באלכוהול.

שתילת חד-שנתיות חורפיות — עונת הפריחה שמחכה לכם

החורף הישראלי הוא לא העונה הקפואה שמכירים מאירופה — הוא עונת הפריחה של חד-שנתיות נפלאות. אוקטובר-נובמבר הם הזמן לשתול פנסיות, סיקלמן, נסטורציה, לרקספור, פרג, אנמונה ורנונקולוס. הם יתפתחו לאט בחורף ויפרחו בצבעים מרהיבים בפברואר-אפריל.

הכינו את ערוגות השתילה מראש: שפרו את הקרקע בקומפוסט, ודאו ניקוז תקין, ורק אז שתלו. שתילה בקרקע כבדה ומחוסמת ניקוז תגרום לריקבון שורשים — השלב הבא ידבר על כך.

ניקוז וריקבון שורשים — האויב השקט של החורף

גשמים כבדים חושפים חולשות ניקוז שלא ידעתם שקיימות. קרקע שמחזיקה מים מסביב לצוואר השורש לשעות ארוכות היא מתכון בטוח לריקבון. לפני עונת הגשמים, הסתכלו על שטח הגינה ובדקו אם יש שקעים שבהם המים נאגרים.

• שפרו ניקוז בקרקע כבדה על ידי הוספת חול גס או פרלייט בעת עיבוד הקרקע לפני שתילה.
• עציצים — ודאו שלכל עציץ יש חורי ניקוז פתוחים ושהוא אינו עומד ישירות על צלחת מלאה במים.
• עצים ושיחים בעלי גזע — הקפידו שגבשושית עפר קטנה תרחיק מים מצוואר הגזע, ולא תקרב אותם אליו.

מולץ, הגנה על הצמחים הרגישים וסידור הכלים

שכבת מולץ (קליפות עץ, קש, עלים יבשים מרוסקים) של 5–8 ס"מ על פני הקרקע עושה פלאים: שומרת על חום הקרקע בלילות קרים, מונעת התייבשות, מדכאת עשבים ומשפרת את מבנה הקרקע כשהיא מתפרקת. הניחו מולץ סביב שיחי נוי, ערוגות ירק חורפיות ועצים צעירים — אך הימנעו ממגע ישיר עם הגזע.

צמחים טרופיים ורגישים במיוחד לקרה (כמו פלומריה, חלמית ובננה באזורים גבוהים) יכולים להיעטף בבד אגרוטקסטיל בלילות הכי קרים, או להועבר לתוך המבנה. צמחים בעציצים שגדלים בגינה — שקלו להכניסם לאזור מוגן יותר.

לבסוף, אחרי עונת הקיץ הממושכת, הכלים שלכם מגיעים לניקוי ומנוחה: נקו עפר, שמנו את הלהבים המתכתיים בשמן פשתה דק, השחיזו מספריים ואת להב הגרזן. אחסנו מקום יבש, עדיף תלוי כך שהלהבים לא יגעו ברצפה. כלים שמטופלים היטב נמשכים עשרות שנים.

זכרו: גינה שמוכנה לחורף היא גינה שתפרח בפסח. ההשקעה הקטנה של עכשיו היא הכרטיס לאביב הצבעוני.